משפחת אורנשטיין
משפחת אורנשטיין מארה"ב הם פילנתרופיים המסייעים בדרכים שונות ומגוונת לנזקקים בארה"ב ובישראל.
במשך 30 השנים האחרונות סייעה משפחת אורנשטיין לאלפי תושבי ניו יורק נזקקים בתשלום שכר דירה, חלוקת ארוחות מבושלות והוצאות רפואיות.
בדצמבר 2021 נפטר הנרי אורנשטיין, ראש המשפחה, בארה"ב בגיל 98. אישתו סוזי והקרן הפילנטרופית מחויבים להמשיך את דרכו וחזונו.
הפעילות הפילנטרופית של משפחת אורנשטיין
סיפור חייו של הנרי אורנשטיין 1923-2021
הנרי אורנשטיין הגיע לארה"ב בשנת 1947 והחל דרכו כאיש מכירות.
לימים, הבחין הנרי במקרה בבובה בדמות כלה שתפסה את עינו בשל מחירה הגבוה (עלתה 29.90 $, מחיר השווה היום לכ- 200 $). הנרי החליט לנסות ולייצר דגם של בובה במחיר שווה לכל נפש וכך הפך במהרה לממציא וליצרן צעצועים, כשעיקר פעילותו הייתה ליצור העתקים לבובות יקרות שנמכרו בחנויות כל בו.
בשנות ה- 50 ייסד הנרי את "צעצועי טופר", מפעל שייצר צעצועים שזכו לביקוש רב בארה"ב: בובות שנקראו Dolly Surprise ו- Susy Cute, וכן צעצועי מכוניות שנקראו Johnny Lightning.
כמו כן יצר בובה חדשנית, בובה שמצמצה בעיניה ושעליה גם רשם לימים פטנט, אחד מכ- 100 פטנטים שבבעלותו.
הנרי הבחין בצעצועים מיוחדים שיוצרו ביפן, צעצועים המשנים את צורתם מכלי רכב לרובוטים ה Transformers. בשנת 1983 טס הנרי ליפן, לחברת הצעצועים Takara כדי לרכוש את הזכויות להפצם של ה- Transformers. הנרי פנה ליצרנית הצעצועים חברת Hasbro האמריקאית ושכנע אותה ליצר עבורו את ה- Transformers שהינם צעצועים אטרקטיביים מאז ועד היום.
הנרי הוא שחקן פוקר מצטיין וסבור שמשחק הפוקר הינו מרתק ומאתגר המשלב יכולות וכישורים רבים כגון חישוב סיכויים/סיכונים, זיכרון טוב ויכולת זיהוי תגובות השחקנים המשתתפים במשחק. כשנהג להתבונן בתחרויות פוקר בטלוויזיה, הבין שהמשחק משעמם את הצופים בבית שכן אין בידיהם יכולת לדעת באילו קלפים מחזיקים השחקנים.
הנרי הגה והמציא פטנט נוסף, אשר שינה את פני משחקי הפוקר בעולם, ויצר "חלונות" בשולחן הפוקר כך שמצלמה יכולה לצלם מתחת לשולחן את הקלפים ולהעביר לצופים בטלוויזיה תמונת מצב של הקלפים המצויים בידי השחקנים. המצאה זו, עשתה מהפך בהתעניינות של צופי הטלוויזיה במשחקי הפוקר ומאז ועד היום משחקי פוקר משודרים, זוכים לחשיפה גדולה וקהל הצופים בהם גדל. הנרי אף הפך למפיק של תחרויות פוקר בטלוויזיה.
הנרי אורנשטיין ז"ל - ניצול שואה
הנרי אורנשטיין נולד בשנת 1923 בעיירה חרוביישוב, המצויה בגבול הדרום מזרחי של פולין. הנרי, אחד מבין חמשת ילדי משפחת אורנשטיין, גדל בסביבה אנטישמית. הנרי הצטיין בשנות לימודיו בבית הספר התיכון שבעיר, אך לא זכה לכל פרס או הכרה כמקובל בשל מדיניות בית הספר שלא להעניק תעודת הצטיינות ליהודים.
בשנת 1939, עם כיבוש פולין על ידי הגרמנים, עזבו הנרי, אביו ואחיו את פולין ועברו לרוסיה בהשאירם מאחוריהם את האם והאחות, מתוך אמונה שלנשים לא יאונה רע. בשנת 1941, עת נכבשה גם רוסיה על ידי הגרמנים, חזרו הנרי, אביו ואחיו לעירם. בשנת 1942, בזמן שהגסטאפו שלח את יהודי העיר לתאי הגז בסביבור, הסתתרו בני משפחת אורנשטיין מאחורי קיר כפול שנבנה למטרה זו.
לאחר שאזל המזון החליטו בני המשפחה להסגיר את עצמם לידי הגסטאפו. ההורים הועמסו על משאית אשר הובילה אותם לבית הקברות בעיר שם נרצחו ונקברו בקבר אחים.
כך, בגיל 19 החל הנרי את מלחמת ההישרדות שלו במהלכה חווה על בשרו את זוועות השואה ועבר ושרד חמישה מחנות ריכוז שונים. הנרי ושניים מאחיו הועברו למחנה ריכוז שם שמע ברמקול שמחפשים מדענים או מתמטיקאים יהודים. הנרי, שראה מסביבו הרג וסבל, הבין שאין דרכי מילוט מהמקום בו הוא נמצא וחשב שאולי יצליח להציל את אחיו ואת עצמו בכך שיציגו עצמם כבעלי הכישורים הנדרשים למרות שלא היו להם כישורים אלו.
למזלם, למרות שכנראה הבינו המראיינים שלא מדובר במדענים או במתמטיקאים, הצליחו הנרי ואחיו להישאר בקבוצת המדענים שכנראה הוקמה על ידי מדענים גרמנים שניסו למצוא דרך להפעלת יהודים במחנות ובכך להימנע מלהצטרף בעצמם לשדות הקרב.
ערב סיום המלחמה הנרי ואחיו שרדו צעדת מוות בת 10 ימים. יומיים לפני תום המלחמה נורה אחיו הגדול ונהרג.
משבעת בני משפחת אורנשטיין שרדו הנרי ושני אחיו ובשנת 1947 היגרו שלושת האחים לארה"ב והתחילו פרק חדש בחייהם.
הנרי אורנשטיין כתב ופרסם שני ספרים מרתקים על תקופת המלחמה "אברם" ו- "I shall live".
הספר "I shall live" מספר מנקודת מבטו של ניצול שואה ומתאר את האירועים הקשים במחנות הריכוז והמלחמה.
הספר "אברם" נכתב על חברו הטוב מעיר הולדתו, אברהם זילברשטין, שעלה לארץ לפני המלחמה, שימש קצין יהודי בצבא הבריטי, נלחם בגבורה בנאצים ונטל חלק בהקמת המדינה היהודית.
